אם המושבות: מעצבים מחדש את פתח תקווה

אם המושבות: מעצבים מחדש את פתח תקווה
מבט אל הכיכר. עבודתה של צופיה ויזל
צילום: יח"צ

חיים מאור: “מרחב ציבורי מחייב תכנון לפרטים ואינו קורה במקרה”

בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל הציע לארבעה מבוגריו לתכנן פרויקטים בפתח תקוה. את התוצאות ניתן לראות בימים אלו בתצוגה במיוחדת הנמצאת במוסד האקדמי.
מאי הללי וצופיה ויזל עבדו בהנחייתו של האדריכל צבי גרש שהנחה קבוצה שעסקה בנושא: Institution”- מוסד”. הללי: “הפרויקט שתכננה מתמודד עם בעיה שמאפיינת את המושבות הוותיקות ובמיוחד את מרכז העיר הישן של פתח תקווה שהפך להיות נטוש מאדם. פתח תקוה, עיר שנוסדה על ערכי הקהילה, המסורת והתרבות היהודית אך בשנים האחרונות ערכים אלה הפכו ללא רלוונטיים. בחברה כמו שלנו שהיא חסרת גבולות, נעדרת ייחודיות תרבותית, חשוב להתאים את הסביבה שבה אנו חיים אלינו. ארכיטקטורה דינאמית שתדע ליצור מרחבים ציבוריים שיפגישו ביננו ויחזירו לנו קצת מהקהילה שאבדה. את המרחבים האלה בחרתי ליצר סביב אותם גרעיניים תרבותיים ‘מוסדות מקומיים’ שמאפיינים את העיר כמו קולנוע היכל, רחבת העירייה, היקב הישן ובית הכנסת הגדול”.

מבט אל הכיכר. עבודתה של צופיה ויזל|צילום: יח"צ
מבט אל הכיכר. עבודתה של צופיה ויזל|צילום: יח”צ

ויזל אמרה: “התחלתי את הפרויקט בשאלה על מקומו של המוסד בימינו, מתוך שאיפה ליצור הרמוניה בינו לבין המרחב העירוני שאותו הוא משרת. כמקרה מבחן התמקדתי בפתח תקווה והמרכז ההיסטורי שלה (הממוקם בכיכר המייסדים) שהולך ומתפורר. בתכנון יצרתי מרכז עירוני חדש ופעיל אשר ישמר את ניחוחות המושבה אך גם יתאים את עצמו להתפתחותה המהירה של פתח תקווה ויעניק למרכזה זהות מחודשת”.
אנדריי זריצקי וחיים מאור עבדו בהנחיית האדריכל יואב לניר שהנחה קבוצה בנושא: “הבניין, העיר ושאלת המגורים”. זריצקי שבחר ברחוב הראשי של פתח תקווה, חיים עוזר, הסביר: “האזור משלב בתוכו מגורים פרטיים, משרדים ציבוריים ומגוון של חנויות. התכנון מאפשר פתרון הנובע מתשומת הלב הטבעית של האזור תוך ריענון פני מרכז הרחוב כמייצג של העירוניות המקומית. הרעיון של הפרויקט הוא לאפשר לדיירי הבניין לבטא את האישיות שלהם בשטחם הפרטי בבניין בדרכים מגוונות, כאשר קיימות אופציות רבות מתאימות לכל תקציב. הבניין יכול להכיל בתוכו מתחם ציבורי, פרטי או מסחרי ולענות על צרכיו של כל אחד מהם. המבנה מהווה שלד מחולק למשטחים שונים, אשר יוכלו להכיל בתוכם כל יחידה לפי דרישות המזמין, כולל מבנים קטנים ניידים הניתנים להעברה לבניין אחר מסוג זה”.
חיים מאור בחר באזור התעשייה- קריית מטלון בפתח תקווה, אזור של חברות הייטק ועסקים, שמשמש גם כאזור הבילוי מספר 1 לתושבי הסביבה. אם בעבר פתח תקווה דאגה לתושביה בלבד, כיום ישנה גישה גם לתושבי ערים שכנות לתעסוקה ובילוי.
לדבריו: “הרעיון של המרכז נשמר, אך משנה את היחס שלו מעיר אחת לכמה ערים”, מסביר חיים מאור, “התמקדתי בחקירת האזור, הבנה של הכוחות אשר הפכו אותו להצלחה, כדי לחזק כוחות אלה. בחרתי באזור זה משום שחשתי החמצה בכל פעם שהגעתי לכאן. לצערי הבניה המתמשכת מתעלמת מהפוטנציאל שבמפגש בין אזור מגורים לאזור תעשייה ובילוי ויוצרת מצב שאין היכן לשהות. מרחב ציבורי מחייב תכנון לפרטים ואינו קורה במקרה, ודאי לא בעיר כמו פתח תקווה אשר לא נותרו בה כמעט שטחים לבנייה”.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *