משפטנים: המדינה קונסת במיליונים משכירי דירות במושבים

משפטנים: המדינה קונסת במיליונים משכירי דירות במושבים
גם המינהל יכול להרוויח. קרקע חקלאית
צילום: StockSnap.io

בזמן שנדמה שמצוקת הדיור בשיאה, וחרף הצהרות גורמים פוליטיים על מאמציהם, לכאורה, לפתור מצוקה זו, החלה המדינה ביוזמה משל עצמה – שנראה כי רק מחריפה את המצב. לדברי משפטנים החלה המדינה להגיש לאחרונה באופן סיטונאי תביעות על סך מאות אלפי שקלים, ואף יותר מכך – נגד מושבניקים המשכירים יחידות דיור בתחומי המשק. עורכי הדין רגב אלקיים וחיה שאבי ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות’, העוסקים בדיני מושבים ואגודות שיתופיות, טוענים כי מדובר בתופעה חדשה מבחינת היקפה, והיא הולכת ומתרחבת.
לדבריהם, בפעולותיה אלה, המדינהמחריפה את מצוקת הדיור ומעלה את מחירי השכירות, ואם לא די בכך, הדבר גורם לאי צדק משווע – שהרי מן המפורסמות הוא שקשה מאוד להתפרנס בכבוד מחקלאות, ולמעשה האכיפה גוררת בעלי משקים רבים לאבד את מטה לחמם ולהתבסס על קצבאות הביטוח הלאומי.
לדברי עוה”ד אלקיים ושאבי, המדינה מנסה להיפרע ממושבניקים רטרואקטיבית, ומגישה תביעות על סכומים עצומים ולעיתים אף מיליוני שקלים לכל מי שנתפס משכיר יחידת דיור בשטח המשק.
חלומם של ישראלים רבים הוא בית במושב פסטורלי, אבל החלום הזה לא ניתן למימוש אצל רבים. אף מי שהתעקש עד לא מזמן על המרחבים הירוקים, והסתפק בשכירת יחידת דיור בתחומי המשקים – חלומו עלול להתפוגג בקרוב.

גם המינהל יכול להרוויח. קרקע חקלאית|צילום: StockSnap.io
גם המינהל יכול להרוויח. קרקע חקלאית|צילום: StockSnap.io

על פי ההסכם רב השנים בין האגודות החקלאיות לבין רשות מקרקעי ישראל, בעלת הזכויות הבלעדית במשק היא הרשות, ולכן ככלל, הסכמתה נדרשת מראש ובכתב לכל שימוש, בנייה או השכרה של נכס במשק.
מזה שנים רבות, התמעטה מאוד הפעילות החקלאית הקיימת במושבים, ובעלי נחלות איבדו את מקור פרנסתם. כתוצאה מכך, בעלי הנחלות החלו להשכיר יחידות מגורים ומבנים לבני משפחה ולרבים מהם, דמי השכירות מהווים את עיקר פרנסתם.
לדברי עוה”ד רגב אלקיים וחיה שאבי ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות’ העוסק בדיני מושבים וקיבוצים – רשות מקרקעי ישראל החלה לתבוע בסיטונאות בעלי משקים המשכירים יחידות דיור, מבנים ואפילו מחסנים –. “גובה הפיצוי הנתבע עומד על כ-6% משווי המושכר לשנה, במכפלת השנים שהנכס מושכר”, אומרים עוה”ד שאבי ואלקיים.
רשות מקרקעי ישראל מתבססת בתביעותיה נגד בעלי הנחלות, בין היתר, על פסק הדין שניתן ע”י בג”צ ( בג”צ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ מועצת מקרקעי ישראל) אשר ביטל החלטה קודמת של הרשות המתירה השכרת מבנים לצדדים שלישיים.
לדברי עוה”ד אלקיים ושאבי, בג”צ לא פסל, באופן גורף, השכרת מבנים לצדדים שלישיים אלא קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לערוך בחינה מחודשת לאפשרות השכרה לפל”ח (פעילות לא חקלאית) תוך שעל הרשות לאזן בין השיקולים השונים העומדים ביסוד הסדרת ההשכרות במגזר החקלאי.כבוד השופטת ד”ר איריס סורוקר, מביהמ”ש השלום בראשון לציון, ציינה בפסק דין נוסף (ת.א. 40611-03-10) כי על רשות מקרקעי ישראל להתחשב בתועלת הכלכלית ההדדית הצומחת מהשכרת המבנים, וכי על הרשות להתחשב באינטרס של המושבניק לדאוג לפרנסתו ולבטחונו הסוציאלי בגילו וממצב בריאותו, לצד שיקולים התומכים בשמירה על האופי החקלאי של ההתיישבות. וכדברי כבוד השופטת ד”ר סורוקר ” היה ולא יושכר, ניתן להניח כי יעמוד בשממונו, בה בעת שהנתבע מחוסר ההכנסה ייאלץ להיעזר בקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. לעומת זאת, השכרתו מניבה הכנסות המפרנסות את הנתבע, והמינהל עשוי אף הוא ליהנות מהן באמצעות גביית דמי שכירות”.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *